מנטרות התוכן האיכותי נכונות כתמיד, גם אם הן כבר הופכות לקלישאה. אבל מה שהיה נכון תמיד ונכון עדיין, הוא שאף אחד לא אוהב לגלוש באתר איטי, שנראה רע ושמנסה למכור לו באגרסיביות. לא רק תוכן, גם הצורה, חשובה להצלחה של אתר אינטרנט.

דודי מאלקטרו קידום אתרים פרסם בבלוג שלו בקפה את הפוסט איך להחריב אתר אינטרנט ב-10 צעדים פשוטים. זהו טקסט משעשע שמציג בצורה יפה כמה מההרגלים המגונים של בעלי אתרים שמבריחים גולשים במקום לשמור אותם.

האירוניה הגדולה בעיני, היא שלמרות שנראה שהתיאורים של דודי מבוססים על ה"מוסכמות" המקובלות באתרים קיקיוניים, כמה מהאתרים הגדולים בישראל דווקא נעשים דומים להם יותר ויותר ככל שעובר הזמן. על כמה מהם אפשר לומר כבר היום שהם נראים רע, לא נוחים לגלישה, ומציקים לגולש במגוון דרכים במקום לשרת אותו. יותר מדי היבריס ורדיפת בצע יש ברשת הישראלית.

ההבדל בין צורה ותוכן

התחרות בין צורה לתוכן נמצאת בכל תחומי החיים, והיא לובשת פנים רבות גם באינטרנט ובתקשורת בכלל. גם בתוך גופי תוכן, מערכות עיתונים וחברות שמפעילות אתרי אינטרנט, לעיתים קרובות יש מתח בין פנים וחוץ, בין שיקולים עיתונאיים לשיקולים מסחריים, בין שיקולים שקשורים לאיכות המוצר וכאלו שקשורים לשיווק שלו.

יש שני אבות טיפוס של מנהלים גרועים, ובכלל זה של מנהלי אתרים גרועים. אחד, של אלו שרואים בתוכן חזות הכל ומזלזלים בצורה ולכן חושבים שמוצר טוב ימכור את עצמו מעצמו, או שלעיצוב מוצר יש חשיבות מעטה. שני, של אלו שחושבים שצורה יכולה להחליף תוכן – שעיצוב מרשים או שיווק אגרסיבי הם הרבה יותר חשובים מכך שהמוצר באמת יקיים את ההבטחות שמגיעות איתו.

מה עושה אתר אינטרנט טוב

בבניית אתר מצליח, כמו בכתיבה של טקסט טוב, עדיף לא לנסות להיות מתוחכם אלא קודם כל שהכל יהיה "תקין". בכתיבה זה אומר, למשל, הקפדה על איות, דקדוק, שימוש בשפה מתאימה לקהל היעד (משלב לשון מתאים), בניית משפטים תקינה והבניה לוגית נכונה של הטקסט השלם. בבניית אתר זה אומר עיצוב טוב, טיפורגפיה נבונה, שימושיות (Usability), ביצועי טעינת דף גבוהים וכו'.

כל הדברים האלה הם כמובן לא תחליף לזה שהאתר בכל זאת יציע משהו יש בו ערך – תכנים מעניינים או שימושיים, כלים ושירותים, מידע שלא ניתן למצוא אותו באתרים אחרים, וכו'. אלו הדברים (לפחות הדברים העיקריים) שבשבילם אנשים גולשים באינטרנט. "תוכן טוב", במובן הרחב שלו.

תוכן טוב גורם לגולשים להישאר במקום לברוח מהאתר. הוא מגדיל את הסיכוי שיקנו, יקליקו, יקשרו, יספרו לחברים, ישלחו באימייל, יעלו לינק לפייסבוק, ישמרו בוקמרק במחשב או בדלישס. אבל כל הגורמים ה"צורניים" שהזכרנו קודם משפיעים לא פחות. זמן טעינה ארוך או קשיי ניווט, מבריחים גולשים לא פחות מתוכן ירוד.

התפיסה המשתנה של האיכות

לפני ימים מספר "נחשף" שגוגל "שוקלת" לשקלל נתוני ביצועים לתוך האלגוריתם שלה. לי זה מזכיר קצת את ה"חשיפה" לגבי תגית המטא Keywords שכבר שנים כל מי שעוסק ב-SEO יודע שגוגל לא סופרת אותה.

יש קשר הדוק בין ביצועים לבין דירוגים, והוא לא חדש, אבל נניח שבאמת גוגל לא מביאה בחשבון את הביצועים הגולמיים של אתר אינטרנט (וסתם מציגה אותם ב-Google Webmaster Tools). נניח גם שאין קשר בין ביצועים לבין קצב זחילה ואינדוקס (ובמקרה הגרפים הרלוונטיים נמצאים מעל זה של ביצועי טעינת הדף ב-GWT). עדיין, שיפור זמן הטעינה משפר את נתוני ה-Bounce Rate, ולכן משפר בעקיפין את היחס בין התנועה שאתם מצליחים להביא לעסקים שאתם מצליחים לעשות וללינקים שאתם מצליחים לקבל.

גוגל אוהבת לספר לנו את מה שבין כה וכה היינו אמורים לדעת, כסוג של Call to Action. עדיין, רוב בעלי האתרים ורוב מקדמי האתרים מעדיפים תוצאות מהירות ומשקיעים את רוב המשאבים שלהם "בחוץ" במקום "בפנים". גוגל, שמחוייבת קודם כל לשביעות הרצון של הגולש, נאלצת להסביר לנו ל-א-ט: תשקיעו באיכות, תחשבו על הגולש, ואם אפשר אז גם נסו לחסוך עבודה מהחוות השרתים שלנו באותה הזדמנות.

שביעות הרצון של הגולש דורשת לא רק רלוונטיות, אלא חוויית גלישה כללית טובה. לכן, לצד החשיבות הגוברת של אלגוריתמיקה סמנטית שתנסה להעריך את איכות התוכן (ולא רק התאמה לשאילתה), האלגוריתם של מנוע החיפוש שלה ימשיך כנראה להעניק משקל הולך וגדל לפרמטרים שקשורים לאיכות הגלישה (BR, Time on Site, PPV וכו').