לפני כשלושה שבועות יצא לדרך קמפיין עמלות הבנקים של המועצה הישראלית לצרכנות. נפל בחלקי הכבוד והעונג להיות מעורב בפעילות האינטרנט של הקמפיין, עליה אני מתכוון לספר ולעדכן כאן מדי פעם, במהלך השבועות הבאים. זה עלול להיות אחד הקמפיינים הכי חשובים בהם לקחתי חלק.
הקליקו כאן לגירסה המקוצרת של הפוסט
זהו ללא ספק מקרה קלאסי שבו העגל רוצה לינוק יותר משהפרה רוצה להניק – ואני מדבר, כמובן, על העובדה שהמאבק בעריצות וחמדנות הבנקים בישראל, הוא בעיניי ממש בבחינת מלחמת קודש. אני להוט לעניין ממש כמו לקוחותיי, המועצה הישראלית לצרכנות – חבר'ה מצויינים, עם אג'נדה ואומץ לב, ולב, ותקציב לא גדול.
אבי נהג לומר לי, עוד כשהייתי ילד, שהבנקים הם הגנבים הגדולים מכולם. מאוחר יותר, התוועדתי אל אמרת השפר המחודדת של ברטולד ברכט: "מהו הפשע של שוד בנק לעומת הפשע של בעלות על בנק" (ראו הרחבה בפוסט הוותיק הזה). מילים כדורבנות, אין ספק. לא צריך להבין אותן באופן מילולי מדי – but the sentiment is true, כמו שאומרים.
ייתכן שבמציאות חליפית – או בארצות אחרות – ישנם אי אלו בנקים שמתנהלים בהגינות וביושר. הבנקאות הישראלית, מכל מקום, היא הכל חוץ מזה. היא חסרת מצפון ומושחתת והיא מנוהלת כקרטל (כך אומרת הממונה על ההגבלים העסקיים), רודפת את החלשים ומוחלת לחזקים. מוחקת חובות למיליארדרים ורודפת אנשים קשיי יום על חובות של שקל וחצי. לפחות אחד מהבנקים, על-פי תחקיר ערוץ 10, גם עשה הכל כדי לא לשלם לניצולי שואה את הכספים המגיעים להם. אלו הם פניה של הבנקאות הישראלית. לשלם לי כדי שאלחם בהם? You must be joking.
למה קמפיין נגד עמלות עו"ש?
יש הרבה דברים פסולים שהבנקים עושים, מהם רבים מהם קשורים לעמלות. למה דווקא עמלות העו"ש? כי אלו עמלות שמי שהכי ניזוק מהן הוא מי שיש לו הכי פחות כושר מיקוח מול הבנק – החלשים. כי אלו עמלות שלא ניתן להימנע מהן, גם אם אתה אדם שעבורו מאות שקלים בשנה הם סכום משמעותי.
אין עמלות כאלו בכמעט אף מדינה מערבית, מסיבה פשוטה: לבנקים יש אינטרס שנפקיד את הכספים שלנו בידיהם, כדי שיוכלו להלוות אותם. בענף בנקאות שיש בו תחרות העמלות הן מהוות גורם מעכב ולכן התחרות שוחקת אותן עד שהן נעלמות. לעומת זאת, כאשר יש קרטל, אין צורך להיות תחרותיים ולכן הבנקים בישראל יכולים להרוויח פעמיים – גם ממי שמפקיד את הכסף וגם ממי שמקבל כסף כהלווה. במקום לבצע את תפקידם, לשמור על כספנו ולהעניק באמצעותו אשראי, הם מכרסמים בו בדרכי עורמה ובתחשיבים מסובכים שאיש לא מבין.
אז נכון, עמלות העו"ש הן רק סימפטום של מחלה קשה יותר אבל הציבור – ובמיוחד השכבות החלשות – לא צריכים לחכות עד שהמלחמה בקרטל תסתיים. אם נדרש חוק כדי לנצח את השיטה שלהם, שמאפשרת להם לנפח את העמלות עוד ועוד, אז שיהיה חוק.
יום אחד אולי יהיו בישראל גם יועץ משפטי עם שיניים, גם מבקר מדינה עם ביצים, גם סמכויות אמיתיות לממונה על ההגבלים העסקיים, וגם פיקוח על הבנקים – כמו שצריך וכמו שדורשים החוק והתיאוריה הכלכלית. פעם אולי גם תהיה לנו הנהגה כלכלית נבונה ומאוזנת יותר ויתקיים החזון של מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה". זה לא המצב היום.
החובה האזרחית שלנו היא קודם כל להשמיע את קולנו. כי אם נחכה שמישהו אחר יילחם בשבילנו לא נגיע לשום מקום.
המאבק לביטול עמלות העו"ש הוא מאבק עקרוני, הוא מאבק שאפשר לנצח בו, והוא מאבק שניצחון בו יחזיר לנו ולכל לתושבי ישראל מיליארד שקלים כל שנה. תראו בזה את המיליארד הראשון.
איפה חותמים?
אם כל מה שאתם רוצים זה לצרף את קולכם ללמעלה מ-700 אלף (!) אנשים שכבר חתמו על ה"עצומה" * עכשיו: הקליקו כאן.
(* טכנית, זו לא עצומה אלא מנגנון שמאפשר לכם לשלוח אוטומטית מכתב הזדהות לח"כים. העסק רץ ברשת כמעט שנתיים לפני שהתחיל הקמפיין הנוכחי, עם רוח גבית של הצעת חוק).
איך אוכל לעזור ב-5 דקות מזמני?
יש הרבה דברים שבהם אתם יכולים לעזור, וכל דקה שתקדישו לעניין תהיה שווה את משקלה בזהב. אז מה אכפת לכם – הקדישו לזה 5 דקות. אולי אפילו רבע שעה. הנה כמה הצעות (כל אחת תבזבז לכם לא יותר מ-5 דקות מהחיים. שווה):
- היכנסו לדף הפייסבוק. הירשמו כ"Fans" והפיצו לחברים שלכם (Suggest to friends). עשו גם Share.
- כיתבו פוסט בבלוג שלכם. אתם לא צריכים לומר בו דברים מעמיקים – הביעו הזדהות והפנו את הקוראים שלכם, ועודדו אותם להפיץ הלאה.
- הפיצו בדואר אלקטרוני. שילחו כמה אימיילים, לקבוצות של בני משפחה, חברים, חברים לעבודה. כיתבו בצורה אישית, לאנשים שאתם יודעים שאכפת להם. דברו אל לבם.
- רוצים להתנדב? צרו קשר.
בהצלחה.
הפתרון אולי נמצא ביצירת תחרות. יצירת "קבוצת רכישה" שתעביר לבנק מסוים כמות גדולה של חשבונות תוכל לנהל מו"מ מוצלח יותר שיוכל להשליך בסופו של דבר על התמחור גם בבנקים אחרים.
אולי לשם כדאי להפנות את ההשקעה.
הפתרון נמצא במקום אחר: מלחמת חורמה בקרטל הבנקים. קרטל זה לא חוקי, לא מוסרי, רע לכלכלה ורע לצרכנים.
אבל אנחנו לא מדברים על פתרון. אנחנו מדברים על תיקון צודק של עוול ברור – אין שום סיבה שהבנקים ירוויחו פעמיים, גם מהלוואות וגם מעמלות.
הלינקים לקונסומרז שבורים? יכול להיות?
לא שבורים, אולי האתר נפל. כרגע עובד.
הפיתרון הוא בשבירת הקרטל ע"י שינוי ההגנות לבנקים המקומיים שיאפשר לבנק עולמי גדול להיכנס לארץ ברמה קמעונאית מול משקי בית. שניים-שלושה סניפים כאלה בשכונות של מעמד גבוה והקרטל נשבר, ע"ע סלקום מול פלאפון וכל העולם מול בזק בשיחות בינלאומיות.
אני לא מבין איך ההצעות יכולות לגרום לבנקים להחזיר את כספי העמלות.
בני – יש הצעת חוק שנתמכת על-ידי ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, יש פעילות מול התקשורת וקמפיין רחוב, ועכשיו יש גם פעילות באינטרנט.
האם זה יכול לשנות או לא? אל תשאל האם אפשר לשנות – עזור לעשות את השינוי.
תפקיד הבנקים הוא לשמור על הכסף שלנו, ויש להם זכות לקחת על זה עמלות.
הבעיה עם הבנקים, זה שהם מלווים לאנשים את כספי העו"ש שלנו, ולמעשה מייצרים הרבה יותר כסף ממה שיש להם באמת.
לבנק ברגע נתון יש רק 10% מההבטחות שהוא נותן לגבי חשבונות העו"ש.
זאת הבעיה שצריכה להיפטר. אם הבנקים לא יוכלו להלוות יותר כסף ממה שיש להם – אנחנו נתחיל לראות אחוזי ריבית הרבה יותר גבוהים על הפק"מים – כי זאת הדרך היחידה שבה הם יוכלו להיות בטוחים שהכסף שלנו זמין להלוואה, ולא יכול להמשך בכל רגע נתון.
דניאל,
או שהקשבת יותר מידי טוב בשיעור הראשון במקרו כלכלה או שטרם היית בו. בכל אופן במצב כיום אין כלכלה בלי בנקים שמלווים יותר ממה שיש להם. 🙂
אבו שוקי,
לא חושב שנכון לדבר במונחים של עוול, זכותם להרוויח כמה שהם רוצים ממה שהם רוצים. כך גם אתה נוהג ואפילו אני. כך להבנתי אמור להתנהג שוק חופשי. הצד השני הוא כמובן המחויבות שלי כלפי עצמי לא להיות פראייר יותר מידי גדול וזה בהחלט מחייב להתארגן ככוח קניה שיביס את הקרטל.
כמו בקרטל חברות הגז, הם מאוד אוהבים את הקרטל אבל מוכנים לבגוד בו כשאתה מנפנף מולם במעט מזומנים.
אגב, קרטל הבנקים בעיקר נובע מהמחסומים שבנק ישראל מציב על פתיחת בנקים חדשים.
אני ואתה היינו יכולים להיות בנק.
אתה ואני היינו יכולים להיות מלווים בריבית.
לפחות עד שהשוטרים החמושים היו לוקחים אותנו לכלא, כי עשינו את זה ללא אישור בנק ישראל.
לדרוש מהבנקים שיפסיקו לקחת עמלות,
זה כמו לדרוש מברנרד מאדוף שיפסיק לקחת דמי ניהול על הקרן שלו.
בכל מקרה הכסף כבר מזמן לא שם.
יאיר אולמרט: "בנקאים צריכים ללכת לכלא"
הממונה על ההגבלים העסקיים עומדת להטיל קנס ענק על הבנקים בשל תיאום ביניהם בנושא העמלות, אבל עורך הדין שדחף לפתיחת החקירה אינו מרוצה: "טענותי אושרו. זה מעט מדי ומאוחר מדי. יש ראיות להעמדה של בנקאים לדין"
תני גולדשטיין
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3656031,00.html
עוד ועוד…
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3707484,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3709649,00.html
פינגבאק: מבט פילוסופי » Blog Archive » עמלות הבנקים - השקפה ליברלית חברתית
פינגבאק: האם יש טעם לחתום על עצומות אינטרנטיות? (דיון במאבק נגד עמלות העו"ש של הבנקים) | טל גלילי
אני מסכים עם כל אלה שאומרים שהבעיה היא לא עם הרצון של הבנקים לגבות דמי ניהול על החשבונות שלנו (הם קוראים לזה "עמלות"). הבעיה היא גם לא עם המינוף שמתבצע בפועל (כמו שאמרו – כורח הפילוסופיה הכלכלית המודרנית).
הבעיה, כפי שנאמר מעליי ואני מצטרף – היא עם התיאום המתבצע בין הבנקים ומונע תחרות. כלומר, הבנקים מנצלים את ההגנות עליהם (מכוח תקנות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים) כדי לקיים בפועל קרטל בלתי חוקי שמונע תחרות.
לא סביר שייכנס בנק זר לפעילות קמעונאית בישראל (זה לא כלכלי עבורם). עם זאת, ניתן לדרוש שיוקלו הרגולציות על הקמת בנקים בישראל. יש כל מיני רעיונות יצירתיים איך אזרחים יכולים לאגד את כספם בתנאים נוחים. מעבר לזה, הפתרון של בנק הדואר כבנק חינמי לעו"ש בלבד (ללא אשראי) כבר הועלה בעבר. שווה לחזור ולבדוק אותו ברצינות.
בכל מקרה, הפתרון של למנוע עמלות הוא לא יעיל. כבר ניסו את הפתרון של התערבות בתמחורים של חברות פרטיות (דמי הקישוריות הנלוזות של הסלולר) – וכבר ראינו שזה פשוט לא השיג את המטרות (חברות הסלולר העלו תעריפים חלופיים כדי להחזיר לעצמם את ההפסדים הגלומים בשינוי התקנות).
בהצלחה, בכל מקרה.
פינגבאק: עבודה שחורה » המועצה הישראלית לצרכנות: מאבק ציבורי נגד עמלות העו"ש
שוקי ידידי
תודה על מלחמתך לעזרת הציבור הישראלי שאף פעם לא ידע לעשות זאת בעצמו. אני גם חושב שהמועצה לצרכנות יכולה לעשות הרבה יותר וכנראה צריכה שינוי ולא בטוח שעוד תקציב. כמה תביעות יצוגיות כנגד הקרטלים המתחכמים ויש לה מספיק כסף !!
לעיניננו, בנושא הבנקים. יש עמלה שהבנקים לוקחים שהיא יחודית לארץ ישראל. לא תמצא אותה משבדיה בצפון עד דרום אפריקה בדרום ולא בארה"ב במערב עד יפן במזרח – והיא עמלת העברה בנקאית לחול או קבלת כספים מחול. כן כל הבנקים בעולם מרויחים הון כמו בישראל מעמלות המרת מטבע, כן כולם מרויחים הון 20-30$ עמלת העברה אך בישראל הגדילו לעשות וגם לוקחים בנוסף אחוזים מסכום העברה (אני חושב 0.175%)
סיפר לי חבר בעבר שביתו עבדה במועדון הים התיכון בארץ די קרובה אלינו ו כ 10% מהמשכורת שהועברה לחשבונה בישראל קוזז על ידי הבנקים
איציק – תודה לך. אם אתה שואל לדעתי האישית, אז אני חושב שטוב היה לו היו מבטלים את כל העמלות או לפחות כופים על הבנקים שהעמלות ייצגו מחירי עלות – כלומר, שהבנק לא יפסיד עליהן אבל גם לא ירוויח. הבנקים מרוויחים מהעמלות כי הם יכולים והם יכולים כי אין באמת תחרות. אני מקווה שרונית קן רצינית בעניין הקרטל הבנקאי ותלך איתו עד הסוף, כולל עונשי מאסר אם יהיו הוכחות נגד אנשים ספציפיים במערכת הבנקאית שתיאמו מחירים – זו גם עבירה פלילית וגם מעשה עוול כלפי לקוחות הבנקים ואזרחי המדינה. ולמרות זאת, עדיין המאבק בעמלות העו"ש מוצדק כשלעצמו.
אני מצטרף לפעולה נגד עמלות הבנקים.
בינתיים, עד שנצליח להכניע את הקרטל הזה, אני מציע לכל אחד לשקול העברת חשבונו בבנק לבנק אחר. אפשר לעמוד על המקח, אפשר להשיג עמלות נמוכות יותר.
למרות הקרטל, יש תחרות מסויימת והבנקים רוצים אתכם.
זה לא קל ופשוט, אבל משתלם.
על נסיוני כתבתי בבלוג שלי:
http://www.notes.co.il/deckel/62053.asp
יאיר, זה מצויין – אבל אם גם תקשר לדפי הקמפיין באתר המועצה ובפייסבוק אז יותר אנשים ידעו על קיומם.
הצרכן הישראלי חינך את הבנקים להתעלם מהצרכן הישראלי וצריך לקרות משהו מאד דרמטי בשביל שזה ישתנה.
אני מאד רוצה שהקמפיין הזה יצליח אבל אני לא אופטימי.
רק אם תתגבש קבוצת "קבוצת רכישה" של לקוחות שיאמרו לבנקים: ברגע שאתם מוותרים על העמלות אנחנו באים, יש סיכוי שזה יתפוס.
יאיר – הפסימיות הזו משותפת לך ולהרבה מאד ישראלים. הרוב המכריע, למעשה. שים לב שכמעט בכל סקר שבו שואלים אנשים "מה יהיה" התוצאות מתכנסות למסקנה ש"מה שהיה הוא שיהיה", כלומר אנשים לא מאמינים בשינוי וזו נבואה שמגשימה את עצמה. כבר הסברתי כאן ובמקומות אחרים, שלישראלים אין תרבות של חרמות צכניים, ושהתרבות הצרכנית הישראלית בכלל היא פרימיטיבית למדי. לכן לא פלא שגם התרבות שלנו כ"צרכנים פוליטיים" היא חלשה מאד. בהשוואה למדינות מתקדמות רבות, הישראלים נוהגים לקיים פחות קשרים עם הנבחרים שלהם, עוסקים בפעילות חוץ-פרמנטרית, משתתפים פחות בהפגנות ובכלל – חושבים שאם הם כתבו טוקבק הם יצאו לידי חובה (ועדיין הטוקבקים מייצגים פרומיל מהצפיות).
הבעיה מתחילה במקום שבו אנשים מטילים ספק ביכולת שלהם להשפיע. תמיד יש את התירוץ הזה, שממילא איש לא יקשיב לי אז בשביל מה שאומר את מה שאני חושב. זו גישה שמלבד לעודד עצלות ולהרוג מטרות חברתיות, גם מסכנת מאד את עתיד הדמוקרטיה שלנו, כי האמת הפשוטה היא שכוחו של הפרט בקלפי איננו גדול יותר מהכוח שיש לו ברחוב – בדרך-כלל הוא קטן יותר. ואם אין טעם להפגין, לחתום על עצומות או לכתוב מכתבים, אז איזו סיבה יש לי ללכת לקלפי, שם יש מספר גדול בהרבה של אנשים ולכן ההשפעה היחסית שלי קטנה יותר. וכך עולה פאשיזם.
ובינתיים, בנק יהב ואוצר החייל מאפשרים כמעט לכל עובד מדינה,שכיר, חייל או סטודנט לעבור אליהם עם פטור מעמלות עובר ושב.
כמו שאמרתי – מאבק מגוחך שמתפרץ לדלת פתוחה, רק כדי ליצור מראית עין ש"יש מי שמגן עלינו".
אני תוהה כמה מהתבכיינים על העמלות באמת יטרחו לעבור ליהב/אוצר החייל, או אפילו לאיים על הבנק שלהם במעבר.
השאלה היא האם חשבון בבנק יהב או בנק אוצר החייל הוא אכן "מוצר תחליפי" מלא לחשבון בבנק גדול. אם לא, ואם יש קרטל של הבנקים הגדולים, אז המבצעים של בנק יהב ואוצר החייל לא באמת יהפכו את השוק לתחרותי.
וזה שאתה ממעיט בחשיבות של העמלות בכלל ועמלות העו"ש בפרט, מראה שתעמולת הבנקים הצליחו לבלבל גם אותך, כי מדובר במיליארדים. כל הנתונים כאן:
http://notes.co.il/shooky/63662.asp
אני אוכל אותה כבר שנים רק בשל העובדה שאין לי מספיק כסף, כדי לנתק את קשריי עם הבנק.
המצב העכשווי הנוראי מתאפשר בגלל:
1
העובדה שרוב רובו של הציבור חי באוברדרפט, ואין לו ברירה אלא להזדקק לאשראי של הבנקים
2
העובדה שהמשק והחוק הישראלי מאפשרים מצב של שוטף פלוס פלוס פלוס, מה שגורם לאנשים הקטנים
לרדוף אחרי הכסף שמגיע להם, עבור עבודה שנעשתה מזמן וסחורה שסופקה מזמן מזמן
ואני שואל: מה אפשר לעשות בפועל, חוץ מאשר לכתוב פוסט בבלוג ולהירשם לעצומה ולהפיץ את הבשורה?
שילאימו לגמרי את הבנקים,
די לויסקונסין,
ויוה לפלורנטין.
חזק ואמץ
בועז – גם המלחמה במוסר התשלומים הלקוי היא מלחמת קודש, אבל פרה פרה.
לשאלתך – כתיבת פוסטים בבלוגים (וחתימה על העצומה, והצטרפות לדף הפייסבוק) היא חלק מפעילות אינטרנט רחבה יותר והקמפיין השלם מתנהל גם ברחוב, מול העיתונות ובכנסת. יש פעילות דוברות, יש עבודת שכנוע מול ח"כים כדי שיתמכו בהצעת החוק בנושא, והפעילות האינטרנטית מוסיפה רוח גבית ועוזרת ליצור את הלחץ הציבורי הדרוש כדי שיעבור החוק. ואם מספיק בלוגרים יכתבו, זה כשלעצמו יהיה "סיפור" שהעיתונות תיאלץ להתייחס אליו.
במבט אחורה, קשה להאמין שהצליחו להעביר בישראל חוקים כמו כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק ואפילו המזהם משלם, אבל לפעמים זה קורה שעוברים חוקים טובים שמשפרים קצת את החיים במקום הארור הזה.
אם עמלות העו"ש הן באמת הדבר הכי חשוב ורציני שעומד בפני לקוחות הבנקים, הם היו עוברים לאוצר החייל או לבנק יהב. העובדה היא שהלקוחות לא עוברים, ולכן הם מעדיפים לשלם יותר תמורת השירות של הבנקים הגדולים.
הסיבה לכך, לדעתי, היא שאזרחי ישראלים מאמינים, בצדק, שבעוד שמדינת ישראל תהיה מוכנה לספוג קריסה של בנק קטן, את הבנקים הגדולים היא תחלץ במקרה של משבר נזילות.
כהשמפקח על הבנקים הודיע לפני שנה שיש חשש אמיתי מפני קריסת בנק בישראל, ידעתי שהחשבון שלי בטוח, כי מדינת ישראל תחלץ את הגדולים, ורק את הגדולים.
אגב, יהיה נחמד אם תפסיק לצנזר את התגובות שלי, אתה יודע. קרטל והכל.
יהיה נחמד אם תפתח תרבות דיון.
פינגבאק: חליבה עירונית
1. יש מאמרים בעד ונגד המהלך של ביטול העמלות? הייתי שמח לשמוע גם מה יש ל"צד השני" לומר.
2. בעיני הבעיה של הבנקים היא לא העמלות, ולא הקרטל שלהם, אלא המונופל של המערכת הבנקאית על "הדפסה" של רוב הכסף במסגרת מערכת הרזברה החלקית. מה שמאפשר להם גם בשוק תחרותי (בנקאות בארה"ב) לדפוק את הציבור ולגרום לכך שהעתיד שווה פחות – אבל אולי הנושא של העמלות יהיה התחלה טובה, אבל כאמור הייתי שמח לראות חומר מקצועי יותר על זה. אני מפחד שאת ההפסדים מהקטנת העמלות הבנקים יעבירו להגדלת המרווח בריבית – שזה צעד שבאמת ידפוק את העניים.
3. סיבה אחת להעדפה של בנקים גדולים – לדעתי לפחות – היא שבנקים אלה מחזיקים סניפים קרובים למקום המגורים. קשה להיות לקוח של בנק שאין לו כמעט סניפים.
4. מתי יקום בארץ קואופרטיב בנקאי? (קרדיט יוניון).
5. תסיבור לי עוד דבר אחד בבקשה. איפה שאר חברי הכנסת החברתיים בנושא הזה? למה הם לא בהצעת החוק הזאת? (לדוגמה חנין או יחימוביץ או ניצן הורוביץ?)
לא ראיתי שום מאמר נגד ביטול העמלות. ראיתי התבטאויות בנושא מצד איגוד הבנקים (הם קוראים לזה "איגוד") ומצד המפקח על הבנקים שנראה כמו דובר שלהם והראיון עם מנכ"ל הבינלאומי אליו התייחסתי כאן
http://www.notes.co.il/shooky/63662.asp
לומר שמה שיתבטל כאן ממילא יופיע שם זה לא תירוץ. אתה יכול לומר שנדרש שינוי עמוק יותר ופיקוח הדוק יותר על הבנקים, ואולי גם אסכים איתך, אבל כאן מדובר במאבק שיש לו גם בסיס חוקי מוצק וגם תמיכה של ח"כים מכמה מפלגות. בכל אופן, אתה מוזמן לקרוא את המאמר של דרור שטרום באתר המועצה על תרומת ביטול עמלות העו"ש ליצירת תחרות
http://www.consumers.org.il/files/files/kempain_bank/shtrum_sagur.doc
בסופו של דבר, העמלות הגבוהות משקפות את העובדה שהתחרות לא קיימת וכשם שחשוב לפעול ברמה של הגבלים עסקיים כך חשוב לפעול לביטול העמלות.
בנקים גדולים או קטנים – אין קשר. קואופרטיב בנקאי – דיברו על זה לאחרונה בוועדת הכספים. הלוואי אבל עוד חזון למועד.
לגבי יחימוביץ' אני לא יודע, אבל חנין והורביץ יתמכו. יש יתרון בהצעות חוק חברתיות/צרכניות שלא מתחילות מהצד הזה של המפה הפוליטית, כי לח"כים ממפלגות מרכז וימין קל יותר להצטרף.
פינגבאק: אלעד בבלוגלי » ארכיון הבלוג » אז מה הסיפור עם עמלות הבנקים?
דרור, אני שמח שגם אתה מודע לבעיה האמיתית, שהיא ממש לא העמלות – אלא בנקאות הרזרבה החלקית.
אתה גם מבין שביטול העמלות רק יפגע בנו במקום אחר – בייחוד באלה שצריכים הלוואות. אני פחות פוחד על העניים, יותר פוחד על עסקים קטנים שלעולם לא יקומו כי המחיר של לקחת הלוואה פשוט יהיה גדול מדי.
בכל מקרה, הרושם שאני קיבלתי, בהנחה ששוקי לא יצנזר גם את התגובה הזו, היא שה"מועצה הישראלית לצרכנות" משתפת פעולה עם הבנקים, כדי להסיח את הדעת שלנו מבנקאות הרזרבה (וההשלכות הרות האסון שהיו על כלכלת ארצות הברית בשנים האחרונות כתוצאה ממנה) – וליצור מראית עין שהמדינה באמת שומרת עלינו מפני הבנקים.
זה קצת כמו "קרב" בWWF. הכל מכור מראש, ורק נדמה לנו שהצדדים נאבקים ביניהם – כשבפועל, אחרי ה"קרב" הם כולם חברים, והולכים לשתות בירות ביחד.
מי שאכן היה אכפת לו מהאזרחים מול הבנקים, היה מבטל את שיטת בנקאות הרזרבה החלקית.
פינגבאק: עמלות הבנקים והסבר על שתיקת הבלוג | יהודית, דמוקרטית, ישירה
עם כל הכבוד לעמלות הבנקים, זהו כסף קטן ביחס לעמלות שלוקחים החברות המנהלות את הפנסיה של הציבור, או המוסדיים, לאורך כל תקופת ההפרשה לפנסיה. לפחות על הבנקים יש פיקוח.
נדמה לי דווקא שקרנות הפנסיה כן נמצאות תחת פיקוח, אבל אתה צודק – שם גונבים מהציבור הרבה יותר כסף. פרה פרה כמו שאומרים.
קובי,
רק נזכיר שמדינת ישראל מכריחה אותך על פי חוק להפריש לקרן פנסיה, ורק ל"קרן פנסיה מאושרת".
הקרנות האלה מלוות את כספי הפנסיה שלנו לאנשים כמו לב לבייב, שמפסיד לנו אותם.
להלחם בעמלות של הפנסיה זה טמטום.
מה שצריך זה להאבק על הזכות שלנו להחליט בעצמנו איך וכמה נשקיע לעת זקנה – ולא שפוליטיקאים
יחליטו עבורנו.
שוקי, תודה רבה על הקישורים.
כעת, אני "רק" צריך לפנות זמן כדי לקרוא
דניאל, היות ועבדתי בזמנו עם אנשים שעבדו עם בנקים – אני חושב שהם כן היו בפניקה מנושא העמלות, ככה שזה לא נראה לי ספין.
ולמי שעוד תהה מאיפה הבנקים ישלימו את הכסף החסר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3830099,00.html
אבל זה כמובן לא מאבק שכואב לנו הבלוגרים בכיס, אז לא באמת אכפת לנו.
פינגבאק: חומוס אסף 2, החשמונאים תל-אביב | חומוס להמונים
אותי מטריפה העמלת ערוץ ישיר- ע"פ ההסבר של הבנק אני משלם על פעולות שמבוצעות באינטרנט, במענה אוטומטי ובכספומטים. אותי חייבו מעל 300 ש"ח על הדברים הללו!! האם המעבר לאינטרנט לא אמור להוזיל את העמלות? (חיסכון בפקיד וכו), האם אני פשוט לא מבין את החיוב? אשמח אם מישהו שמבין קצת יסביר לי איך זה מגיע ל300 ש"ח…
אהה, ועוד משהו, מה נדרש על מנת להקים בנק? זה בטח נאיבי בצורה מבחילה, אבל מעניין לדעת מה הם התנאים הבסיסיים לעניין. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקרטל היא פשוט לייצר תחרות אמיתית ולהקים בנק עם מטרות רווח על מנת לתפעל ולא מעבר לכך…
למגיב "לא משנה":
אם אתה רוצה לשאול אותי שאלות אישיות, תן לפחות כתובת אימייל אמיתית כדי שאוכל לענות לך. בכל אופן, התשובה לשאלה שלך היא "לא".
פינגבאק: דופקים אתכם בעו"ש | בלוג הנחש
גדי,
תמשיך לחקור את הכיוון הזה.
כאן תלמד מה המקור האמיתי לקרטל הבנקים במדינת ישראל (או כל קרטל אחר) – הרגולציה הממשלתית כל כך קשה וכבדה – שיש מעטים מאוד שמסוגלים בכלל להכנס לתחום ולהתחרות.
קרטל הבנקים קיים הודות לבנק ישראל.
הקרטל של הוט ובזק, פלאפון סלקום ואורנג' – הודות למשרד התקשורת.
המונופול של בתי הזיקוק? הודות למשרד התשתיות.
הקרטל של חברות הביטוח? המפקח על הביטוח כמובן.
פינגבאק: רפואה אינטגרטיבית - רפואה שלמה; www.integrativedoc.org
פינגבאק: איתי נתנאל » Blog Archive » קמפיין עמלות העו"ד בבנקים
פינגבאק: כיף למחות בעיר הזאת
פינגבאק: ללא עמלה, ללא בנק, ללא כסף | לא רואה בעיניים