מלחמת החומוס, מערכה מתוזמנת וממומנת של יחסי ציבור, הפכה אותי בשבועות האחרונים למרואיין מבוקש בתקשורת הזרה. מבול תקשורתי כזה לא נפל עליי מאז יום לכתו של אבו חסן זצ"ל מעמנו.
"מלחמת החומוס" בין ישראל ללבנון היא לא רק אחת המלחמות הכי סימפטיות שזכורות במזרח-התיכון, אלא גם אחד מתרגילי היח"צ הכי מוצלחים בהיסטוריה.
פאדי עבוד, יו"ר התאחדות התעשיינים של לבנון והאיש שעמד במרכז הקמפיין הזה, גרם לכך שאלפי כלי תקשורת ברחבי העולם יכתבו באותו משפט את המילים "לבנון" ו"חומוס", ובזה בעצם עשה את שלו.
כן גינס, לא גינס – התעשיינים הלבנונים ימכרו ב-2010 יותר חומוס בקופסא, זה בטוח (ואם אינכם מכירים את הסיפור הקליקו על הלינק בתחילת הפיסקה הראשונה).
אישית, בתור העורך של שני כלי התקשורת היחידים על הפלאנטה שעוסקים בחומוס (חומוס להמונים העברי ו-The Hummus Blog האנגלי), זכיתי לתשומת לב ופתחון פה חסרי תקדים, אותם כמובן ניצלתי ללא בושה כדי לקדם את האג'נדה החומוסאית הפרטית שלי. מכיוון ששתקנות אינה אחת ממעלותיי, דיברתי על הנושא איפה, כמה ועם מי שרק ניתן לי.
בהתחלה הזמינו ממני טור על הנושא ל-ynet. אחר-כך ראיינו אותי לכמה עיתונים ותחנות רדיו מקומיות. בהמשך לרשת הצרפתית French 24, לכמה עיתונים ואתרי אינטרנט אמריקניים, לעיתון סיני ולסוכנות הידיעות AFP – שפרסמה כתבה שהופצה בסינדיקציה למאות כלי תקשורת, מאל-ערבייה ועד Yahoo News, מהקריסצ'ן מוניטור האמריקני ועד ל-The Hindu ההודי.
לבסוף, בשבוע שעבר – לכבוד אירוע נוסף של שבירת שיא גינס לצלחות חומוס גדולות, הפעם באבו גוש – שמעתי קול לא מוכר בצידו השני של קו הטלפון: "אני מבין" הוא אמר לי, באנגלית עם מבטא אוקספורדיאני מצוחצח, "שכאשר קורה בעולם משהו שקשור לחומוס צריך לדבר איתך". זה היה ג'ורג' וובסטר, כתב CNN.
כל הסיפור הוא מבחינתי קודם כל קוריוז, ולפני כל דבר אחר הוא בעיקר מצחיק אותי מאד ("20 שנה בניתי בתים". פעם אחת הקמתי עם אחי טל בלוג). אמנם הייתי הרבה יותר מרוצה לו AFP, CNN ואחרים היו טורחים גם לתת לינקים לבלוג, אבל זה באמת לא נורא (יש גם יתרונות SEO-ים בזה שלא קיבלתי לינקים. אסביר אותם באחד הפוסטים הבאים).
כמובן, החלק היותר מעניין בסיפור – מקצועית לפחות – הוא להבין את השתלשלות האירועים שהובילה לכך שמישהו בכלי תקשורת בינלאומי חשב שלי יש משהו מעניין לומר. כי מה שמבינים אפשר לפעמים גם לשחזר, וברור שיש לי כל כוונה לשחזר. בשלבים מוקדמים יותר בחייו של בלוג החומוס, שאלתי את עצמי כמה רחוק אפשר ללכת עם ה-Bait הזה, ובכל פעם אני משתכנע שעוד לא התחלתי. חוצמזה, אני באמת נורא אוהב חומוס.
לינקים לכתבות בבקשה,
תקדם קצת את CNN, מה אכפת לך
והאמריקאים אומרים:
You can catch more flies with honey than with vinegar
ואז אתה צריך לשאול את עצמך – מה אתה תופס עם חומוס?
אה, אני יודע מצוין מה אני תופס עם חומוס. בלוג החומוס האנגלי מושך יהודים ציונים ובני ישראלים לשעבר מהגולה הדוויה, את מקביליהם אצל הבנידודים, צמחונים ומחבקי עצים למיניהם ועיתונאים כמובן.
אפשר למצוא את הכתבה בקלות אם מחפשים shooky galili cnn. לי בדרך-כלל אין בעיה לתת לינקים, אבל שבמקרה הזה אני אתן להם לינק אחרי שהם לא נתנו לי זה יהיה בבחינת חוסר צדק פואטי.
כל הכבוד שוקי. המשך לייצג את מדינתנו בכבוד!
קודם כל, אותי (שוב) משעשע וגורם לי לגלגל עיניים לראות עד כמה התקשורת המסורתית נואשת לתכנים.
they'll do ANYTHING זה ממש מתבקש להפוך לסרט קצר בסגנון "מבצע סבתא" 🙂
שנית, כמה אחוזים ממך, להשערתך, עשויים מחומוס? בערך כמו שהגוף האנושי הממוצע מורכב ממים?
🙂