כמי שהגיע לתחום ה-SEO בדרך המלך, תרתי משמע – מהתמחות בתוכן ולא מ-Webmastering או Marketing כמו רוב מקדמי האתרים – אני מקדיש בבלוג הזה הרבה מקום לתוכן ולחשיבות הבלתי-מעורערת שלו כמקור ליצירת תנועה אורגנית. בפוסט הזה אני רוצה להסביר מדוע תוכן, איכותי ככל שיהיה, לא יכול להיות המרכיב היחיד באסטרטגיית קידום.
"תוכן איכותי" היא כבר מטבע לשון די שחוקה, ובכל זאת – ככל שעובר הזמן איכות התוכן הופכת לגורם מרכזי יותר בהישגי האתר במנועי החיפוש. הסיבות הטריוויאליות, שהיו נכונות תמיד, הן שתוכן איכותי מושך לינקים, מגדיל את זמן השהייה באתר ואת נפח התנועה החוזרת, ולכן ההשפעות העקיפות של השקעה בתוכן טוב כוללות שיפור בדירוגי האתר ובנפח התנועה האורגנית.
ישנן גם סיבות אלגוריתמיות ספציפיות לכך שתוכן בכלל ותוכן איכותי במיוחד, עוזרים לקידום אתר. לדוגמא: עדכון שוטף בתוכן חדש תורם לטריות (Freshness), מגדיל את מספר הדפים באתר, ומאפשר לטווח יותר ביטויים בכותרות דף (Title tags). תוכן איכותי, בהגדרה, יענה בצורה טובה למאפייני OnPage שגוגל אוהב – התאמה סמנטית, טיפוגרפיה נכונה, הפניה למקורות סמכותיים, ועוד כהנה וכהנה – גם אם לא נכתב על-ידי מקדם אתרים אלא סתם איש תוכן טוב.
כשהתוכן לא מספיק
אז כן, השילוב בין מערכת ניהול תוכן טובה לתוכן טוב ועיצוב מוצלח, לעיתים קרובות משיגים תוצאות טובות במונחים של תנועה אורגנית גם בלי עבודת קידום אינטנסיבית. במיוחד אם מתלווים אליהם עיצוב מוצלח (גם כן סוג של "תוכן" למרות שלא תוכן במובן המקובל, הטקסטואלי) ויישום סביר של עקרונות UI (ממשק משתמש). אתם יכולים לקרוא לזה "קידום טבעי".
ועדיין, הרשת מלאה באתרים טובים עם תוכן מצוין שזוכים לחשיפה קטנה בהרבה ממה שהיו ראויים לה. אני נתקל בכל שבוע בכמה וכמה אתרים ובלוגים נהדרים שניכר שתנועת הגולשים שהם מקבלים קטנה בהרבה ממה שיכלו לקבל.
למה? מקדמי אתרים מתחילים יאמרו "מעט מדי לינקים", ולפעמים זה אפילו נכון. קישורים נכנסים הם עדיין מרכיב חשוב באלגוריתם. מקדמים רציניים יותר עשויים לשאול האם נעשה מחקר מילים (Keyword Research) וזו לעיתים קרובות גישה נכונה יותר – כי לא מספיק לקדם במרץ; השאלה היא לקדם עבור מה. אם גולשים רבים מחפשים "כובע" ואיש לא מחפש "מצנפת" אז מקום ראשון עבור המילה מצנפת וכל הביטויים הקשורים בה לא יועיל.
הקידום נמצא בפרטים הקטנים
אבל גם כשבעלי האתר יודעים "להביא לינקים" וכשהקופי הטבעי של האתר הוא "נכון", לעיתים קרובות אתרים משיגים תוצאות לא טובות ב-Google מסיבות הרבה יותר טריוויאליות, כאלו שקל להמעיט בחשיבותן או לשכוח מהן. מקדם אתרים טוב תמיד יבדוק מה קורה מתחת למכסה המנוע: הקיום והתקינות של קובץ robots.txt ושל XML Sitemap, ביצועי טעינת דף, בעיות תוכן כפול פנימיות (כלומר, בין דפים בתוך האתר), דפים שמחזירים הודעות שגיאה, קצב הזחילה, מצב האינדוקס, התפלגות הדפים המאונדקסים וכדומה.
אני חושב שלא אגזים אם אומר שכ-80 אחוזים מהאתרים נופלים על הדברים האלה. רק לשם הדוגמא, פרויקט מהזמן האחרון: בלוג המקצוענים, למרות שהוא מבוסס על מערכת ניהול תוכן טובה מאד במונחי SEO, ולמרות שהוקם על-ידי אשת מקצוע מעולה עם הבנה טובה ב-SEO, עדיין דרש כ-30 התאמות ותיקונים כדי לעמוד בדרישות ובמגבלות של גוגל. האם הרבה תוכן טוב ולינקים נכנסים היו פותרים את הבעיה? לא, הם היו מחפים עליה.
עד כמה זה באמת משפיע
אנשים נוהגים להקל ראש בעניינים פעוטים כאלה, כמו לינקים שבורים, ביצועי אחסון או מצבים איזוטריים של כפילות תוכן באתר בגלל פיצ'רים בעייתיים של ה-CMS. אני רוצה להדגים איך נראה דו"ח הזחילה של Google Webmaster Tools לאתר שחלו בו כמה שיפורים בעניינים הפעוטים האלה:
הגדלה דרמטית של הזחילה לאתר, לא רק מאפשרת לגוגל להכיר ולאנדקס יותר דפים (וליותר דפים להופיע בתוצאות החיפוש). היא גם משפיעה על מדדי הטריות של דפים שונים ושל האתר כולו ומאפשרת למנף טוב יותר את מערך הקישורים הפנימי.
מעבר לזה, מבחינת גוגל שיעור גבוה של תקלות וכפילויות, או ביצועי טעינת דף גרועים, אומרים בזבוז של רוחב פס, זמן מעבד ומשאבים אחרים. מלבד העובדה הפשוטה, שאלו דברים שמפריעים גם לגולשים, לגוגל יש אינטרס ברור לתת עדיפות לאתרים שמקפידים על הדברים האלה.
מעניין
העברתי את אחד האתרים שלי משרת של דרימהוסט לשרת ישראלי. אחרי שקראתי את הפוסט חשבתי לבדוק את המדדים האלו שגוגל מציין וגיליתי דבר מוזר : בעוד מהירות טעינת הדפים לפי גוגל בוט עלתה מעט (מסך crawl stats) , מהירות טעינת הדפים בביצועי האתר (מסך performance) ירדה. הסיבה היא כנראה שהביצועים נמדדים אצל הגולשים ואילו נתוני הזחילה משויכים לגוגל בוט. שאר המדדים ב- crawl stats לא ממש השתנו למרות שראיתי בברור בanalytics שישנים יותר עמודים נצפים פר גולש (כנראה בגלל שהאתר עולה מהר יותר).
קידום אתרים כולו מבוסס על מספר פרמטרים בשילוב , סינרגיה בין כל הפרמטרים האלה יכולים להניב תוצאות משמעותיות. פרופיל קישורים חכם, פיסול נכון של פייג'ראנק, פתיחת כל הדפים לעיניי גוגל , ביטול כפילויות תוכן פנימיות, תיקון כתובות URL , בשילוב נכון עם תגיות מטה מתוקנות ומערכת UI ידידותית ל SEO. יתנו תוצאות הרבה יותר טובות לעומת אתרים שיישמו רק חלק מהמשתנים האלה.
המאמר כאן מדבר על הצד של אופטימיזצית המבנה, אופטימיזצית המבנה היא החלק הכי קריטי בכל העבודה, למעט הקישורים. שני המשתנים האלה של מבנה האתר הפנימי ומבנה פרופיל הקישורים של האתר מקנים לו יכולת לתפוס מיקומים משמעותיים במידה ונעשים נכון.
מה משפיע ישירות על מדד הטריות , כמובן הוא תוכן איכותי וחשיפת עמודים תקועים שגוגל לא הגיע אליהם , כמובן שגם הסרת דפים לא רצויים בעלי תוכן לא רלוונטי או שלא ניתן לערוך אותם.
לגבי ביצועי המערכת , האם אתה מתייחס למהירות טעינת העמוד \ האתר ? ידוע שהפרמטר מתחיל לתפוס משמעות , אך מעבר לוידאו של מאט קאטס בו הוא מצהיר שהפרמטר עדיין לא נחשב בדירוג , ושיחשב, יהיה לא משמעותי לעומת אחרים, יש לך אסמכתא לכך ?
פוסט מדויק ונכון מאוד,
למעשה אתרי תוכן גדולים ומסועפים כמעט ואינם זקוקים לקישורים נכנסים. אני מבחין זאת לעיתים קרובות כאשר אנו מוציאים לפועל דוח אופטימיזציה מדויק וחסר רחמים כזה אשר גורם למתכנתים להתעצבן ולא להבין מאיפה נפלנו עליהם וללקוח להרים גבה לנוכח הדוח.
רבים הפעמים שבהם אני נתקל בשאלה, האם זה באמת הכרחי לנו כדי לקדם את האתר ? אי אפשר להסתדר בלי זה ? או במקרים אחרים תגובות של לקוחות שחוששים שיישום הדוח ייקח זמן רב מדיי ונכנסים ללחץ.
כאן מתחיל התפקיד שלנו בלהניע את כל המערכת לפעולה. התוצאות מדהימות, לעיתים אנחנו רואים עליה של עשרות אחוזים כעבור חודש מרגע יישום דוח אופטימיזציה ולפעמים אף יותר. חשוב לציין שלעיתים ישנם תקלות רבות שגוגל לא מדווח לנו עליהם בכלי מנהל האתרים של גוגל ויחד עם זאת כאשר אנחנו מבצעים סריקות חיצוניות אנחנו מגלים בעיות טכניות עמוקות יותר במבנה האתר אשר פוגעות בדירוג שלו בצורה משמעותית.
לכן חשוב מאוד לא להסתמך רק על התראות של כלי מנהל האתרים של גוגל אלא לערוך גם סריקות עם כלים חיצוניים על מנת לאתר את התקלות.
@אורי – יש לי קרוב לעשר דוגמאות לגידול משמעותי בזחילה, אינדוקס ותנועה עם קשר מובהק לשיפור ביצועים.
@סתיו – מסכים איתך לגמרי, חוץ מזה שאני חושב שהכי טוב ללכת עד הסוף: לא להשתמש בכלים חיצוניים אלא לפתח אותם לבד. באתרים דינמיים, במיוחד, אין דרך יותר טובה לבדוק את עצמך מאשר לקרוא את ה-DB של עצמך באמצעות קוד שאתה יודע בדיוק מה הוא בודק.
@איתי – אתה צודק. נתוני ה-Site performance מבוססים על נתוני גוגל טולבר וה-Crawl stats על אלו של גוגלבוט. החידוש המתוקשר של גוגל הוא לא שהם מתחילים להביא בחשבון את נושא הביצועים – משהו שהם כנראה עושים לפחות מאז 2005 – אלא בזה שהם רוצים לבדוק את הביצועים שמקבלים בגלישה אמיתית ולא רק בזחילה. זה אומר בעצם לרנדר דפים ולמדוד, כולל הרצת הקוד, בניגוד לסתם קריאה טקסטואלית של הקוד שמושפעת בעיקר מביצועי DB ואחסון.
שיפור ביצועים באיזה מובן אתה יכול לפרט? ביצועים במובן המהירות טעינת העמוד \ אתר ? או מבחינת אופטימיזציה (פתיחת אגפים שגוגל לא הגיע אליהם, פתרון כפילויות תוכן פנימיות וכו' ) . במידה וכן, האם עשית את הניסוי הזה לאורך זמן מול קבוצת בקרה כלשהי (קבוצת אתרים שלא עברה שיפור ביצועים) ?
אני מדבר על שיפור משמעותי בביצועי טעינת דף – כשכל השאר תקין, אחרת זה לא יעבוד. כשזה עובד, התוצאה היא האפקט שבתמונה: זינוק בזחילה. אם יש לאן לזחול (= טיווח נכון של ביטויים, בנייה חכמה של כותרות, ארכיטקטורת קישורים פנימית נבונה) אז תראה זינוק בתנועה לביטויים חדשים ושיפור בביטויים קיימים. ולא רק בגלל העמקה של האינדוקס. כמובן, זה לא יקרה באתר חדש, אתר עני בתוכן, או כזה שאין לו אף לינק.
כקבוצת ביקורת יש לי נתונים של הרבה מאד אתרים שלא נהנו מהאפקט הזה, מכל מיני סיבות (למשל משום שהביצועים שלהם היו ללא רבב מ-Day one). לא ביצעתי ניסוי מבוקר ואני חושב שממילא אי אפשר לחקות ולשחזר בתנאי מעבדה כל תופעה שמתרחשת באתרים "אמיתיים". בין אם כאלו שלא קודמו בכלל או כאלו שקודמו באופן טבעי (יותר Link baiting מ-Link Building, יותר Onpage ואנליטיקס מ-Offpage).
עדיין יש מספר בעיות בגישה הזאת: – גוגלבוט נמצא איפה שהוא בעולם בעוד הגולש הישראלי נמצא מטבע הדברים בישראל – מה שרואים משם לא רואים מכאן והכוונה לזמן טעינת האתר. אתר המאוכסן בחו"ל יטען מהר יותר בחו"ל.
גוגל לא טפשים והשאלה אם זה מיוסם גם בגוגל ישראל כאשר מדד זה פחות רלוונטי. שאלה נוספת היא מאיפה גוגל יודע מהו זמן טעינת הדף לגולש? האם מדובר על גולשים עם גוגל טולבר? טלפטיה? אנליטיקס?
ברור שהגישה הזו בעייתית בכל מיני צורות, אם כי לאו דווקא שמהסיבות שאמרת. למשל: אם האתר שלך נטען מהר יותר כי הוא מאוחסן בארץ ושלי לאט יותר כי הוא מאוחסן בחו"ל (לא הייתי מהמר על זה, אגב), אז מבחינת הגולש הישראלי האתר שלך מהיר ושלי איטי. אם רוב האנשים שמגיעים לאתרים שלנו הם ישראליים – והבדיקה נכון לעכשיו היא באמצעות גוגל טולבר – אז הנתונים שגוגל יאספו יתאימו לגולש הישראלי. כל זה לגבי ה-Site performance, שהוא כלי של Google labs בשלב מאד מוקדם במחזור החיים שלו.
לגבי זמן טעינת הדף ע"פ ה-Crawl stats – ברור שיהיה הבדל בין אחסון בארץ לאחסון בחו"ל, אבל אם אתה מתחרה באתרים אחרים שמאוחסנים בארץ אז לא תהיה להם עדיפות עליך. מצד שני, מתחרה קטן שיאחסן את האתר שלו באחסון בחו"ל תמורת 10 דולר לחודש עשוי להשיג ביצועים טובים משלך. שזו בדיוק הסיבה, לדעתי, שגוגל רוצים להכניס את הכלי החדש.
מצד שני, יש טענה שגוגל נותן עדיפות לאתרים עם IP ישראלי…אז יכול להיות שהיתרון של חו"ל מתקזז…
יש יתרון קל בשימוש ב-IP ישראלי ובדומיין co.il אבל תכל'ס, מה שבאמת חשוב זו השפה שבה התוכן כתוב. כשאתה כותב בשפה כמו אנגלית אז יכולה אולי להיות חשיבות גדולה יותר לדומיין ו-IP אבל שכאתה כותב בעברית די ברור מי בקהל היעד שלך – מי שמחפש בעברית.
תחום ה- SEO הינו תחום חדש יחסית. אם עד היום סף הכניסה לתחום היה נמוך בעתיד המצב יהיה שונה וניתן יהיה לראות דמיון בין תחום ה-SEO לבין תחומים נוספים בתעשיית הטכנולוגיות החכמות IT. המגמות העתידיות מצביעות על מאבק מחריף בין אנשי ה-SEO לבין ענקית החיפוש גוגל. שיטות הקידום והאופטימיזציה הנוכחיות לא יעבדו יותר (מגמה שמתחילה כבר עכשיו). ואנשי ה- SEO יתמודדו עם הברירה הטבעית- החזק הוא השורד! ניתן לשער כי המגמות המוזכרות יצרו צוואר בקבוק. מקדמי האתרים ואנשי SEO שירכשו יכולות טכנולוגיות מתקדמות- דוגמת שפות תכנות ושליטה טכנולוגית באפליקציות מתקדמות יצליחו לעבור ולקיים את תחום קידום האתרים SEO כתחום IT מקצועי לכול דבר. תחום ה- SEO יעבור לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות- בניית תוכנות ואפליקציות לרשתות חברתיות, אתרים, מערכות ניהול תוכן ועוד. מנגד ניתן לראות מגמות שינוי כבר היום בתחום המדיה הכתובה. הביטוי הנדוש התוכן הוא המלך מקבל משמעות חדשה. קידום אתרים בהמצאות שיתופי פעולה עם עיתונאים כמו כתבות מוזמנות במדיה הכתובה כך גם יהיה במדיה הווירטואלית המלך החדש הוא לא התוכן אלא העיתונאי או הכתב. ניתן לראות כי, מן ההיבט הלא טכנולוגי- אנשי תקשורת: עיתונאים וספקי תוכן מקצוענים יזכו להצלחה בתחום ה- SEO . קל יותר ללמוד להחליף קישורים מאשר לכתוב תוכן איכותי המקבל חשיפה במקרות איכותיים בעלי סמוכות. אז נכון שאפשר לשכור עובדים שיודעים לכתוב ולתכנת אבל אז סף הכניסה לתחום עולה ושוב נוצר צוואר בקבוק הטובים והמצוינים יעברו ויקימו ענף חדש ויוקרתי ואילו החלשים יחזרו למרכזי ההדרכה הטכנולוגיים.
החלפת קישורים לא יכולה להחליף תוכן, כי מיקום גבוה עבור ביטויים תחרותיים הוא לא הכל ב-SEO. המטרה שלך היא הרי לא רק להביא גולשים לאתר שלך אלא גם לעשות איתם משהו – נגיד לבצע עיסקה ולהרוויח כסף.
בטווח הבינוני והארוך, החלפות קישורים פשוט לא יעבדו וקישורים בכלל ילכו ויאבדו ממשקלם באלגוריתם. לא רק לטובת Social Metrix כמו שהזכרת, אלא גם לטובת סיגנלים שקשורים להתנהגות הגולש באתר ולטובת סיגנלים שמבוססים על ניתוח סמנטי של התוכן. הסוג האחרון הוא זה שמבטיח שהתפקיד של התוכן האיכותי רק ילך ויהפוך מרכזי יותר.
באופן כללי יותר: לדעת להביא גולשים לאתר ולהפוך אותם לקוראים קבועים, לקוחות משלמים, וכו' – זו מיומנות שתמשיך להיות שווה הרבה כסף. זה אף פעם לא היה קשור רק ללינקים ו-Title tags.
שלום שוקי,
כרגיל, אתה עושה עבודה מצויינת. איכשהו שוב הגעתי אליך, דרך גוגל-אלרט.
(אגב- קמתי בוקר אחד והאתר (פרו) אותו אתה מקדם היה מקום ראשון , לאיזה חצי שעה. אחר כך הוא ברח משם, במסגרת הריקוד של גוגל. אבל זו אינדיקציה מעולה ודי מדהימה, תחת מילת החיפוש איטום).
הבעיה שתארת מתאימה בדיוק לאתר שלי: עשרות מאמרים בנושא איטום (…) שבעצם "מחפים" על שגיאות קשות בתבנית הבסיסית של האתר, על מערכת תוכן "ענתיקה" , וכנראה על עוד עשרות דברים שאין לי מושג לגבי קיומם. מכיוון שאני בא מתוך המקצוע, מאמרים זה הצד החזק שלי. במחשבים- אני "אפס". וככה יוצא מצב שלמשל יש לי איזה 8 או 10 מאמרים על איטום מרפסות, למשל- ולהוא שבמקום הראשון יש רק אחד. ויש עוד הרבה דוגמאות "מיותרות" לכך.
בקיצור- כמה יעלה לקבל רשימה של טעויות והמלצות ?…
שב"ש
תודה על הקומפלימנטים. משתדלים לעבוד יפה.
על השאלה שלך אני אענה באימייל בצורה מסודרת.
לטובת אחרים שאולי מתעניינים: זה תלוי במקרה וכל התהליך יכול להימשך כמה שעות או כמה שבועות. לרוב מדובר על כמה אלפי שקלים, לא כולל עלות המתכנת שצריך לבצע את התיקונים (בדרך-כלל מי שהקים את האתר). השלב שבו אני יודע לומר הוא קצת חרי שראיתי אנליטיקס ו-Webmaster Tools.