תוכן כפול, תקציב זחילה ומחלות אחרות

"תוכן כפול" הוא לא רק תוכן שפורסם מחדש באתרים אחרים, אלא גם שם כולל למגוון מצבי Onsite שבהם תוכן שוכפל במכוון או נראה כמשוכפל בגלל בעיות טכניות שונות, הגדרות שגויות וכו'. הרבה לפני אלגוריתם פנדה, ההתמודדות עם בעיות תוכן כפול לסוגיהן הייתה קריטית להצלחת הקידום. "תקציב הזחילה" הוא אחת מהסיבות לכך.

פורסם: 10 למרץ 2010.
עודכן: 7 למאי 2012.

אירוני: פרסמתי את הפוסט הזה במקור לפני למעלה משנתיים, ועקב פרסומים חוזרים שלו באתרים אחרים הוא עצמו הפך לתוכן כפול (אחרי שדורג #2 עבור הביטוי "תוכן כפול"). מכיוון שגם אני, כמו כל הסנדלרים, הולך יחף, לא מצאתי עד עכשיו את הזמן לתקן את המעוות.

כדי להבין את הטכניקה שבה מצבעים "החייאה" במצב כזה, מומלץ לקרוא גם את המאמר "מתי תוכן כפול הוא לגיטימי ואיך מסבירים את זה ל-Google", שפרסמתי לא מזמן בבלוג ה-SEO של פבל ישראלסקי. שימו לב שנושא הפוסט הזה הוא כפילויות תוכן בתוך אתר – לא בין אתרים.

לסקירה מסודרת של הסוגים השונים של כפילות תוכן ודרכי הטיפול המומלצות, כדאי מאד לקרוא את המאמר "Duplicate Content in the Post-Panda World" בבלוג של SEO Moz או את הגירסה העברית שלו "כפילות תוכן לאחר עדכון פנדה", בבלוג של דוראן.

ואם אתם עושים את צעדיכם הראשונים בעולם ה-SEO וכבר הצלחתי להבהיל אתכם, מומלץ להתחיל בכלל במקום אחר: בפרק על תוכן כפול בסדרה "קידום אתרים ב-10 ימים" שכתבתי עבור ynet ב-2009 (הרבה השתנה אבל היסודות זהים).

כמה הגדרות: מה זה תוכן כפול?

בואו נתחיל בהגדרה: תוכן כפול (Duplicate Content) הוא תוכן שיש לו מספר מופעים במיקומים שונים ברשת, באותו אתר או באתרים שונים.

בפוסט הזה מעניין אותנו בעיקר תוכן כפול מהסוג הראשון – תוכן זהה שמופיע בדפים בעלי URL שונה באותו אתר, לרוב ללא ידיעת בעלי האתר.

זו הגדרה כללית מאד, כי ישנם מצבים מגוונים של כפילות תוכן ויש להם משמעויות והשלכות שונות בראיה SEO-ית. אבל כלליות ההגדרה טובה כדי לגזור ממנה את העיקרון המנחה של Google בהתייחס לתוכן כפול: עדיף לא לבזבז עליו זמן (מקום טוב להתחיל את הקריאה כדי להבין את המדיניות של גוגל: הדף Duplicate Content ב-Webmaster Central).

כי אם דפים/אתרים שונים כוללים תוכן זהה בשביל מה לאנדקס ולהציג אותם לגולש? אף אחד לא אוהב להקליק על מספר לינקים רק כדי להגיע לאותו תוכן משוכפל. גם לא גוגלבוט. להמשיך לקרוא

הפרובלוגר הראשון בישראל

האם אפשר להתפרנס מבלוגים? ובכן, ברור שהתשובה חיובית כי רבבות אנשים בעולם כבר עושים את זה. החדשות הן שזה מגיע גם אלינו. עוד חזון למועד בו אפשר יהיה להתפרנס היטב מהשקעת זמן סבירה בכתיבת בלוג עצמאי בעברית. אבל ישנם בישראל כבר אנשים שמרוויחים כסף לא רע מהבלוג שלהם – במיוחד אם הוא באנגלית. אחד מהם, יוחאי עילם, כבר מרוויח מהבלוג שלו משכורת הייטק.

פרובלוגינג (ProBlogging), החלום הרטוב של מיליוני בלוגרים בעולם, הוא בפשטות: להפוך את כתיבת הבלוג למקצוע. בארה"ב ובכמה מדינות אחרות בעולם יש כבר עשרות אייקונות בתחום – בלוגים ובלוגרים שעשו את זה, מ-Boing Boing דרך GigaOM ועד TechCrunch (כן, בדרך-כלל אלו שמצליחים הם הבלוגים הקבוצתיים, וזו בהחלט נקודה למחשבה).

מעבר לנ"ל, ולחלק גדול מרשימת ה-100 של טכנורטי שעושים מאות-אלפי או מיליוני דולרים לשנה, ישנם עוד רבבות בלוגרים בעולם שמרוויחים מהבלוג או הבלוגים שלהם מאות עד אלפי דולרים לחודש. כלומר, הכתיבה בבלוג יכולה לפרנס אותם בכבוד או בדוחק או לפחות להוות הכנסה נוספת. להמשיך לקרוא

טקסטים בפיסוק רחב: סימני פיסוק ו-SEO

בדיוק נשאלתי היום בפעם השלישית על נושא שממילא רציתי לכתוב עליו: ההשפעה של סימני פיסוק על קידום אתר בתוצאות החיפוש האורגניות. אז מה, האם אכפת לגוגל איפה אתם תוקעים את הפסיק?

במחשבה ראשונה, מקדמי אתרים רבים ייטו להגיב בשלילה: לא, השימוש בסימני פיסוק לא משפיע על הדירוג בתוצאות החיפוש. אדרבא: ברוב המקרים סימני הפיסוק פשוט שקופים מבחינת גוגל; לפחות כשמדובר בנקודות, פסיקים ומקפים (או למעשה: מקוים) בין מילות מפתח ובתוך ביטויים, נראה ש-Google פשוט מתעלם מהם.

במחשבה שנייה, כל מקדם אתרים רציני אמור לענות לכם את התשובה הזו: פיסוק נכון של טקסט משפיע על הקריאות שלו; לכן, ברור שחשוב לפסק נכון וברור שתהיה השפעה על התנועה שתקבלו.

תשובה מדוייקת ומפורטת יותר צריכה להתייחס לשני מישורים:

  • השפעת הפיסוק על התנהגות הגולש המבקר באתר.
  • היכולת שיש או אין Google לזהות פיסוק טוב, כמו שהוא מזהה תוכן איכותי. להמשיך לקרוא

קידום אתרים: מדוע תוכן איכותי הוא רק חלק מהעניין

כמי שהגיע לתחום ה-SEO בדרך המלך, תרתי משמע – מהתמחות בתוכן ולא מ-Webmastering או Marketing כמו רוב מקדמי האתרים – אני מקדיש בבלוג הזה הרבה מקום לתוכן ולחשיבות הבלתי-מעורערת שלו כמקור ליצירת תנועה אורגנית. בפוסט הזה אני רוצה להסביר מדוע תוכן, איכותי ככל שיהיה, לא יכול להיות המרכיב היחיד באסטרטגיית קידום.

"תוכן איכותי" היא כבר מטבע לשון די שחוקה, ובכל זאת – ככל שעובר הזמן איכות התוכן הופכת לגורם מרכזי יותר בהישגי האתר במנועי החיפוש. הסיבות הטריוויאליות, שהיו נכונות תמיד, הן שתוכן איכותי מושך לינקים, מגדיל את זמן השהייה באתר ואת נפח התנועה החוזרת, ולכן ההשפעות העקיפות של השקעה בתוכן טוב כוללות שיפור בדירוגי האתר ובנפח התנועה האורגנית. להמשיך לקרוא

עמלות הבנקים: עדכונים

חודש עבר מאז שנפתח הקמפיין האינטרנטי לביטול עמלות הבנקים (ההפניה היא לפוסט הפותח, שכולל הסברים על הקמפיין, על חלקי בו ועל האפשרות שלכם להצטרף ולעזור). בחודש שחלף כתבו על הנושא למעלה מ-40 בלוגרים שפרסמו כ-50 פוסטים. אליהם הצטרפו למעלה מ-2000 "מעריצים" ב-Page של הקמפיין בפייסבוק וכ-9000 מנויי הדואר בקבוצת מאמ"צ, מאגר המתנדבים המסור של המועצה לצרכנות.

הקמפיין האינטרנטי כמובן לא מתקיים בחלל ריק. הוא מצטרף לפעילות מסורתית של דוברות מול אמצעי התקשורת וללוביזם בכנסת, כשהמטרה היא בסופו של דבר לבטל את עמלות העו"ש בחקיקה. החשיפה התקשורתית והבאזז ברשת, מעניקים רוח גבית למהלך. להמשיך לקרוא